Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 70b
הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל מָצֵי מְעָרֵב — בַּטּוֹלֵי נָמֵי מָצֵי מְבַטֵּל, אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי לְעָרוֹבֵי מֵאֶתְמוֹל — לָא מָצֵי מְעָרֵב, לָא מָצֵי מְבַטֵּל.
Traduction
The Gemara explains the two sides of the question: On the one hand, perhaps only in a case where, if the person wanted to establish an eiruv on the previous day he could have established an eiruv, he can also renounce his rights on Shabbat. But this heir, since, if he wanted to establish an eiruv the previous day he could not have established an eiruv, as he was not then a resident of the courtyard, therefore, today he cannot renounce his rights either.
Rachi non traduit
היכא דאי בעי לעירובי כו'. כלומר אביו שהיה אתמול ראוי לערב היה יכול לבטל:
אבל האי דלא מצי לערובי אתמול. דלא היה לו חלק בה לא:
Tossefoth non traduit
אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב. אפילו למ''ד לעיל (עירובין דף סז.) מבטלין גבי מת נכרי בשבת יכול להיות דאין מבטלין כיון דהתם הוא דאותו רשות שהוא מבטל עכשיו היה לו כח לבטל מאתמול אלא. שלא היה מועיל מפני הנכרי דאוסר אבל הכא האי רשות דמבטל השתא אין לו כח לבטל מאתמול אלא משעה שירש והוי כב' בתים בשני צידי רה''ר דאין מבטלין דלא היה בידו רשות זה מאתמול ולמאן דאמר לעיל נמי אין מבטלין יכול להיות דזה מבטל כדאמר יורש כרעיה דאבוה הוא:

אוֹ דִּלְמָא: יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהּ הוּא?
Traduction
Or perhaps an heir is like his father’s foot, i.e., he is considered an extension of his father and substitutes for him in all regards, which means that just as his father could have renounced his rights, so can he.
אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר מְבַטֵּל, וְהָנֵי דְּבֵי שְׁמוּאֵל תָּנוּ אֵין מְבַטֵּל. אֵיתִיבֵיהּ: זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁמּוּתָּר לְמִקְצָת שַׁבָּת — הוּתַּר לְכָל הַשַּׁבָּת, וְכָל שֶׁנֶּאְסַר לְמִקְצָת שַׁבָּת — נֶאְסַר לְכָל הַשַּׁבָּת חוּץ מִמְּבַטֵּל רְשׁוּת.
Traduction
Rav Naḥman said to him: I myself say that an heir can indeed renounce rights in a courtyard, while those scholars of the school of Shmuel taught: He cannot renounce rights in a courtyard. Rava raised an objection to Rav Naḥman from the following baraita: This is the principle: Anything that is permitted for part of Shabbat is permitted for all of Shabbat, and anything that is prohibited for part of Shabbat is prohibited for all of Shabbat, apart from one who renounces his rights in a courtyard, for renunciation can provide an allowance halfway through Shabbat.
Rachi non traduit
כל שהותר למקצת שבת כו'. מפרש לה ואזיל:
כָּל שֶׁהוּתַּר לְמִקְּצָת שַׁבָּת, מוּתָּר לְכָל הַשַּׁבָּת — כְּגוֹן עֵירַב דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְנִסְתַּם הַפֶּתַח. עֵירַב דֶּרֶךְ חַלּוֹן, וְנִסְתַּם חַלּוֹן.
Traduction
The Gemara now explains each element of the baraita: Anything that is permitted for part of Shabbat is permitted for all of Shabbat. For example, if an eiruv was established between two adjacent courtyards that are connected via an opening between them, and that opening was closed up on Shabbat, the eiruv is valid. Alternately, if an eiruv was established between the two courtyards that are connected via a window opening from one to the other, and that window was closed up on Shabbat, the eiruv is valid. As carrying from one courtyard to another was permitted at the beginning of Shabbat, it is permitted throughout Shabbat.
Rachi non traduit
ה''ג כגון עירב דרך הפתח כו' זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו:
עירב דרך הפתח. שתי חצירות ופתח אחד ביניהם ועירבו ע''י אותו פתח ובשבת נפלה כנגדו מפולת ונסתם מותרים להשתמש מזו לזו ע''י זריקה ודרך חורין קטנים דאע''ג דאין עירוב בין ב' חצירות בלא פתח כדתנן (לקמן עו א) בחלון שבין ב' חצירות הכא שבת הואיל והותרה הותרה:
זֶה הַכְּלָל — לְאֵתוֹיֵי מָבוֹי שֶׁנִּיטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו.
Traduction
The Gemara comments: The words this is the principle come to include the case of an alleyway whose cross beams or side posts were removed on Shabbat, teaching that one may nonetheless use the alleyway, as it had been permitted at the outset of Shabbat.
Rachi non traduit
זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו. בשבת אע''ג דאשתקול מחיצות דידיה שרי הואיל ואישתרי בין השמשות ומרישא לא שמעינן לה דהתם איתנהו למחיצות אבל הכא לא והכי אמרינן לה בשילהי פירקא קמא (דף יז:):
כָּל שֶׁנֶּאְסַר לְמִקְצָת שַׁבָּת, נֶאְסַר לְכָל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ — כְּגוֹן שְׁנֵי בָתִּים בִּשְׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִקִּיפוּם גּוֹיִם מְחִיצָה בְּשַׁבָּת.
Traduction
The Gemara continues its explanation of the baraita: Anything that is prohibited for part of Shabbat is prohibited for all of Shabbat. For example, if there were two houses on two sides of a public domain, which gentiles enclosed with a wall on Shabbat, the enclosed area remains prohibited. Even though a partition of this kind is considered a proper one with regard to Shabbat domains, it is prohibited to carry objects from either house into the enclosed area, even if the owner of the first house renounces his rights in the area in favor of the owner of the second house, as they could not have established an eiruv between them before Shabbat.
Rachi non traduit
והקיפום נכרים מחיצה. דאסורין לבטל זה לזה כדי שישתמש בה אחד מהן דהואיל ואי הוו בעו ערובי מאתמול לא מצו מערבי אבל אי לא הוה התם אלא חד בית שרי דמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא:
זֶה הַכְּלָל לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מֵת גּוֹי בְּשַׁבָּת.
Traduction
The Gemara asks: What do the words this is the principle come to include in this part of the baraita? The Gemara answers: It comes to include the case of a gentile resident of the courtyard who died on Shabbat without having rented out his domain to a Jew for the purpose of an eiruv. In this case, the Jewish neighbors are prohibited from carrying in the courtyard. Because it was prohibited to establish an eiruv the previous day, carrying in the courtyard continues to be prohibited on Shabbat, even though the gentile is now deceased.
Rachi non traduit
זה הכלל. דרישא נמי קאי אסיפא לאתויי מת נכרי בשבת דכיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מבטלי ומרישא דסיפא לא שמעינן לה אי לא אתי' בזה הכלל דהתם לא מצו לערובי מאתמול כלל אבל הכא מצו לערובי ע''י שכירות:
Tossefoth non traduit
לאתויי מת נכרי בשבת. פירש בקונטרס כיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מצו מבטלי ומרישא סיפא לא שמעינן ליה אי לא אתי בזה הכלל דהתם לא מצו מערבי מאתמול כלל אבל הכא מצו מערבי ע''י שכירות משמע מתוך פירושו דאיירי דאתא נכרי מערב שבת ובעי למימר דאין מבטלין כשמת וכ''ש דאם לא מת דבעי תרתי שכירות וביטול ולא יתכן לפי מה שפיר' לעיל דהתם כולי עלמא מודו דמבטלין גבי מת נכרי בשבת מהו אלא בדאתא נכרי בשבת איירי הכא ואי לאו זה הכלל הוי אמינא דהכא מבטל כיון דהאי רשותא דקמבטל הוי בידו מאתמול ולא דמי לב' בתים:
וְקָתָנֵי: חוּץ מִמְּבַטֵּל רְשׁוּת. אִיהוּ — אִין, יוֹרֵשׁ — לָא.
Traduction
And the baraita teaches: Apart from one who renounces his rights in a courtyard, which teaches that a person may renounce his rights in a courtyard even on Shabbat, despite the fact that the courtyard was prohibited prior to his renunciation. The Gemara infers: He himself, i.e., the original owner, yes, he may renounce his rights even on Shabbat, but with regard to his heir, no, he may not renounce his rights on Shabbat, which contradicts Rav Naḥman’s opinion.
Rachi non traduit
חוץ מן המבטל רשות. ששכח ולא עירב אע''פ שנאסר למקצת שבת יש לו תקנה בשבת ומדלא קתני חוץ משביטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא:
Tossefoth non traduit
וקתני חוץ ממבטל רשות. פי' בקונטרס דפריך לר''נ דאמר דמבטלין מדלא קתני חוץ ממבטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא ודבר תימה הוא מה דיוק הוא זה ור''ח פירש דפריך לשמואל דאמר אין מבטלין וזה לשונו זה הכלל כל שנאסר למקצת שבת כגון שני בתים בשני צידי רה''ר חוץ ממבטל רשות אע''פ שנאסר למקצת שבת משעה שביטל רשותו הותרה שאר שבת לא שנא הוא ל''ש יורש מדקתני חוץ מן המבטל רשות דייקי מיניה כל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל ופריק לה לברייתא הכי חוץ מתורת ביטול דכי איתא לאוסר מעיקרא והשתא בטל רשות הותרה לשאר שבת לאפוקי יורש דלא הוי ליה רשות הכא בעידנא דקדש היום ולא הוי ליה לערובי דלא איתמר תורת ביטול אלא היכא דליכא עירוב ומאן דלא יכול לערובי לא יכול לבטל רשותו עכ''ל אע''פ שהקושיות אחרות לר''נ אין לחוש אם זאת לשמואל ורבינו חננאל בעצמו פירש דמותבינן לר''נ משמע מתוך פירושו דחוץ ממבטל רשות קאי אשני בתים משני צידי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצות בשבת שמועיל שם ביטול והיכא דלא ביטלו זה לזה קאמר דנאסר לכל השבת כולה וקשה דאם כן מאי נאסר למקצת שבת דקאמר ונראה לומר לפירושו דאיירי בעירבו וכיון שלא חל העירוב בתחילת השבת תו לא חייל כשבאו אחרי כן והקיפום בשבת וכן מת נכרי בשבת איירי כשעירבו מערב שבת ובטל עירובן מפני הנכרי דכשמת תו לא חייל אבל ביטול מועיל בתרוייהו כדקתני חוץ ממבטל רשות ומדמהני ביטול ב' בתים אע''פ שלא היה לו כח לבטל רשות של חצר זה מאתמול דרה''ר היה כל שכן יורש דיש לו כח לבטל וקשה לדבי שמואל דאמרי אין מבטלין והוא הדין דהוה מצי למיפרך מהך ברייתא לרב חסדא ורב ששת דאמרי לעיל אין מבטלין גבי ב' בתים ונראה דלמאי דמשני אימא חוץ מתורת ביטול לא קאי אב' בתים אלא אבני חצר ששכח אחד מהן ולא עירב שיכול לבטל רשות באמצע השבת ומיהו אם נאמר לפי המסקנא כן גם לדברי המקשה לדחוק על חנם לומר דקאי אב' בתים דבלאו הכי יכול להקשות כמו שפירש ר''ח דחוץ ממבטל רשות דמשמע דכל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל:
אֵימָא: חוּץ מִתּוֹרַת בִּיטּוּל רְשׁוּת.
Traduction
Rav Naḥman replied: Say that the baraita must be understood as follows: Apart from anyone who falls into the halakhic category of one who renounces his rights in a domain. In other words, the baraita is not referring to a particular person who renounces his rights, but rather to the category of renunciation in general, which includes an heir.
Rachi non traduit
אימא חוץ מתורת ביטול רשות. ויורש בכלל דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו:
אֵיתִיבֵיהּ: אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ רְשׁוּתוֹ לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק, מִבְּעוֹד יוֹם — אוֹסֵר, מִשֶּׁחָשֵׁיכָה — אֵינוֹ אוֹסֵר.
Traduction
Rava raised a further objection to the opinion of Rav Naḥman from a different baraita: If a resident of a courtyard died and left his domain, the use of his house, to one from the marketplace, i.e., a non-resident of the courtyard, the following distinction applies: If he died while it was still day, i.e., before Shabbat, the one from the marketplace renders carrying prohibited, for it is assumed that he received his portion before the onset of Shabbat and should have joined in an eiruv with the others. Since he failed to establish an eiruv with the other residents of the courtyard, he renders carrying prohibited in the entire courtyard. If, however, he died after nightfall, he does not render carrying prohibited, for so long as it was permitted to carry for part of Shabbat it remains permitted for the entirety of Shabbat.
Rachi non traduit
מבעוד יום. שעדיין לא קנה עירובו של ראשון הרי זה מן השוק אוסר ואע''פ שאינו דר כאן כדתניא לקמן בהאי פירקא מי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר חבירו אוסר עליו:
משחשיכה אינו אוסר עליו. שהרי הותר למקצת שבת:
Tossefoth non traduit
אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר כו'. הך ברייתא איירי בהכי דבן חצר מערב עם חבריו אבל בן השוק אין מערב עמהם אפי' כשירש מבעוד יום ולא משום שלא יוכל לערב עמהן לפי שאינו דר שם דמסתמא לא גרע בהכי לענין עירוב וביטול רשות כיון דאסר עלייהו כדקתני מבעוד יום אוסר אלא אורחא דמילתא היא דבן חצר רגיל לערב עם חבריו שהוא צריך להשתמש בחצר כיון שהוא דר שם אבל אותו שבשוק אין יכול לערב לפי שאינו רגיל להשתמש וקסבר האי תנא כמ''ד לקמן בפירקין (עירובין דף עב:) בית התבן ובית הבקר הרי זה אוסר עליו:
וְאֶחָד מִן הַשּׁוּק שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ רְשׁוּתוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר, מִבְּעוֹד יוֹם — אֵינוֹ אוֹסֵר, מִשֶּׁחָשֵׁיכָה — אוֹסֵר.
Traduction
And alternatively, if one from the marketplace who owned a residence in the courtyard but did not dwell there died and left his domain to a resident of the courtyard who does live there and usually joins in an eiruv with his neighbors, the following distinction applies: If the person from the marketplace died while it was still day, i.e., before Shabbat, the courtyard resident does not render carrying prohibited, as when he establishes his eiruv it includes his new residence as well. If, however, the person from the marketplace died after nightfall without having established an eiruv, the deceased renders carrying prohibited. As this residence was prohibited at the beginning of Shabbat, it can no longer be permitted on that Shabbat.
Rachi non traduit
ואחד מן השוק. שהיה לו בית דירה בחצר זו:
מבעוד יום אינו אוסר. שהרי יערב זה עם שכניו:
משחשיכה. דאינו יכול לערב אוסר ואי יורש מבטל רשות אמאי אוסר:
אַמַּאי אוֹסֵר? נִיבַטֵּיל! מַאי ''אוֹסֵר'' נָמֵי דְּקָתָנֵי — עַד שֶׁיְּבַטֵּל.
Traduction
Rava’s question is based on the first case discussed in the baraita: According to Rav Naḥman, why does the heir render carrying prohibited in this case? Let him renounce his rights in the courtyard to the other residents, as Rav Naḥman maintains that an heir may renounce rights. Rav Naḥman replied: What is the meaning of the word prohibits that the baraita teaches here? It means he renders carrying prohibited until he renounces his rights, i.e., although there is no way of rectifying the situation by means of an eiruv, it can be corrected by way of renunciation.
תָּא שְׁמַע: יִשְׂרָאֵל וְגֵר שְׁרוּיִין בִּמְגוּרָה אַחַת, וּמֵת גֵּר מִבְּעוֹד יוֹם,
Traduction
Come and hear a different proof challenging Rav Naḥman’s opinion, from the following baraita: If a Jew and a convert were living in a single residency comprised of several rooms, and the convert died childless while it was still day, such a convert has no heirs, and therefore the first to take possession of his property acquires it.
Rachi non traduit
ישראל וגר גרסינן. גר שמת ואין לו יורשין המחזיק בנכסיו זכה בהן:
מגורה. גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה:
Tossefoth non traduit
תא שמע ישראל וגר כו'. קסבר רבא דמכח הגר חשיב כמו יורש דהוי כרעיה דאבוה דאי לאו הכי לא קשה מידי לרב נחמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source